#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד. במה נחלקו חכמים על ר&quot;א בכותח הבבלי בפסח?	"[אליבא דזעירי שסובר שדרשינן 'כל' להיתר מצטרף לאיסור איכא למימר שפליגי בהיתר מצטרף לאיסור]<p dir=""rtl"">לר' יוחנן דלא דריש 'כל' ולא אמרינן באיסור חמץ היתר מצטרף לאיסור, ס&quot;ל לרב דימי כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא, ולכן י&quot;ל שעסקינן שאין כזית בכדי אכילת פרס שאם אכלו בבת אחת בטלה דעתו (ונחלקו בטעם כעיקר דאורייתא או לא &lt;רש&quot;י מה.&gt;).</p>"	פסחים מד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מד. האם כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא?<p dir=""rtl"">והאם אסרינן בספק גבי איסור דרבנן?</p>"	"רב דימי אמר לאביי דהוי דאורייתא. <p dir=""rtl"">מכל מקום לענין איסור דרבנן כתרומת תבלין או תרומה בזמן הזה, לא אסרינן בספק.</p>"	פסחים מד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד.: טעם כעיקר, היתר מצטרף לאיסור, האם אמרנין ומנין?	"טעם כעיקר - לכו&quot;ע אמרינן בכל האיסורים שבתורה. לחכמים נלמד מנזיר דכתיב &quot;משרת&quot; ולומדים את כל האיסורים שבתורה מנזיר. לר&quot;ע נלמד מגיעולי נכרים, חכמים לא לומדים מגיעולי נכרים שזה חידוש שאף בנותן טעם לפגם אסור שקדרה אפ' בת יומה נפגם מעט (ולר&quot;ע אינו נפגם כלל), ובכל האיסורים נטל&quot;פ מותר דגמרינן מנבלה.<p dir=""rtl"">היתר מצטרף לאיסור - לחכמים: בכל האיסורים שבתורה לא אמרינן לבר מחטאת דכתיב &quot;כל אשר יגע בבשרה יקדש&quot;, ואין ללמוד מכאן לעלמא שחולין מקדשים לא ילפינן. לר&quot;ע: למד טעם כעיקר מגיעולי נכרים, לכן מיותר לו &quot;משרת&quot; להיתר מצטרף לאיסור והוי ליה חטאת ונזיר שני כתובים הבאים כאחד שלא מלמדים לשאר מקומות, לכן לר' יוחנן אמרינן רק בנזיר ובחטאת, לזעירי אליבא דר&quot;א אף שאור בל תקטירו [דלא כאביי שסבר שיש הקטרה לפחות מכזית] וכן לענין חמץ בפסח שדורש &quot;כל&quot; לרבות עירובו (ר' יוחנן לא דורש 'כל').</p><p dir=""rtl"">(דעת רש&quot;י שרבנן דפליגי על ר&quot;א בכותח הבבלי סוברים דמשרת להיתר מצטרף לאיסור, וחטאת לטעם כעיקר וחולין מקדשים לא ילפינן, ולכן בכל התורה טעם כעיקר לאו דארוריתא.)</p>"	פסחים מד.:		
